לרשויות, מועצות ועיריות יש אחריות גדולה על הפרת זכויות עובדי הניקיון

הרשויות המקומיות והעיריות מייצרות מציאות שבה נוצרת פגיעה בזכויות עובדי הניקיון וכן מפגעי תברואה קשיים:

  מכרזים לניקיון במוסדות חינוך

מתוקף חוק חובת המכרזים המועצות והרשויות מחויבות לפרסם מכרזי ניקיון במוסדות החינוך השונים. המכרז מחולק לשני חלקים: ניקיון בוקר וניקיון ערב. את ניקיון הבוקר הרשות דורשת לתמחר לפי תעריף שעתי, שזה מקובל ונכון. עובד מגיע ומתחיל את עבודתו בשעה מסוימת ומסיים את העבודה בשעה מסוימת. קבלן הניקיון מחייב את הרשויות באותן שעות עבודה אשר בצעו, ובהתאם לכך משלם את השכר לעובד. בזמן הניקיון של העובד מסתובבים בבית הספר מורים, מנהלים ואבי בית. כל אלה יכולים להעיר, במקרה הצורך, בנוגע לרמת הניקיון או אם עובד מסוים לא מתאים הם יכולים לדרוש להחליפו.

הבעיה הגדולה היא בניקיון ערב המתבצע בזמן שבתי הספר סגורים. מכרזי הניקיון של הרשויות דורשים לתמחר את ניקיון הערב לפי מטר מרובע. נשאלת השאלה איך אפשר לתמחר ניקיון לפי מטר מרובע ומהי הנוסחה לכך? התשובה היא שאין אפשרות לתמחר כך, הכל ספקולציות וניסיון עבר והווה של חברות הניקיון ממקומות אחרים אך בתחום שלנו זה לא מספיק. הסיבה היא שהתחלופה של עובדי הניקיון היא רבה בהשוואה לענפים אחרים, וגם לכל אדם יש יכולת פיזית שונה ומוסר עבודה שונה. יש עובד שיכול לנקות כ-150 מ”ר בשעה ואחר ינקה 50 מ”ר בשעה. יש עובד קפדן שלוקח לו זמן ויש עובד שמזלזל ומסיים מהר. אי אפשר באמת לאמוד ולהעריך יכולת ניקיון של עובדים באופן כזה, אלא אם כן מדובר בעובד ספציפי. הרי ניסיון עבר והווה אינו באמת פרמטר לתמחור ניקיון לפי מ”ר, אלו שיטענו אחרת נשמח אחת ולתמיד לראות זאת.

הממשלה והרשויות מודעות לבעייתיות שתיארנו זה עתה. אם היה קיים נתון ממוצע שבו החברה הייתה יכולה להשתמש, אפשר היה להמיר אותו לשעות עבודה ולמנוע המון טענות וחילוקי דעות בין מזמין השירות, עובד ניקיון והחברה. מה שקורה בפועלה הוא שאיש אינו יודע איך לבצע את ההערכה הזו, והרשויות מסתמכות על הניסיון של אותן חברות. מה שקורה בפועל הוא שחברות הניקיון מקצות שעות תקן לאותו ניקיון ערב, ועל פי אותן שעות העובד מקבל את שכרו. העובד יקבל אותו סכום, גם אם הוא נאלץ להישאר שעות נוספות או שהוא יצא לפני הזמן. למעשה, אין בכלל מעקב אחר כמות השעות שעבדו עובדי הניקיון אגב בנוסף שזה נוגד את הסכם הקיבוצי הרי סעיף 32 בהסכם מחייב רישום נוכחות

זה מה שנקרא שיטת הקבלנות, כשבמקרה הטוב של הסיפור העובד יתייאש ויעזוב ובמקרה הרע הוא ימשיך לעבוד בערב (ללא מעקב אחר שעות העבודה שלו מצד המעסיק ובפגיעה בזכויותיו).

המקרה הרע פחות – חברה שלא תפר זכויות וישנם הרבה חברות איכויות שלא מפרות זכויות עובדים, ומידי פעם אפילו הם נגשים למכרזים כאלו (נדיר אבל יש), יגרמו להם הפסדים, זה גם סותר את החוק דיני המכרזים כי אסור לאותה רשויות לגרום להפסדים. אך הם קובעים לכאורה אומדן (שאיש אינו יודע על איזה פרמטר) ובכך הם מכוסים.

  1. מפגע תברואתי:

בעקבות תחלופה של עובדי ניקיון ושל מפקחים, שימור הניקיון במוסדות הלימוד זו משימה קשה בהחלט. מה שקורה בפועל הוא שהרבה פעמים שעות העבודה המוגדרות אינן מספיקות ונותרים חדרים שעובדי הניקיון לא מספיקים לנקות אותם ברמה הנאותה. במציאות העסקית, לא תמצא חברה שתקצה שעות נוספות במקרים שכאלה. במוסדות להשכלה גבוהה ועל יסודית (אוניברסיטאות, מכללות, תיכונים ואפילו חטיבות ביניים) עוד אפשר לסמוך על רמת התברואה והניקיון של התלמידים עצמם, אבל בגנים ובבתי הספר היסודיים, שם אין ספק שהילדים הם אלו שנפגעים. נשמח בנוסף לראות הורה שיעד כי ביה”ס של ילדו נקי, אלו ברוב המקרים ביה”ס שלא תחת סוג כזה של מכרז (לרב בתי ספר פרטים), או ממש התמזל מזלם של ביה”ס התלמידים והחברה כי במקרה הכל תאם במקריאות העובד לאתר, שעות שהוקצבו לאתר עצמו וכו’ (ועדין תבדקו האם העובד מחתים?)

  1. בטיחות

בגלל שניקיון הערב הוא סוג של עבודה בקבלנות, עובדים רבים מביאים את בני משפחותיהם לעזור להם בעבודות הניקיון. הבעיה היא שאותם בני זוג, ילדים או הורים של אותם עובדים אינם מבוטחים, לא מצד חברת הניקיון ולא מצד הרשות.

השיטה נעשתה מקובלת בהמון מוסדות חינוך, מכללות ואוניברסיטאות ואף גורם מעולם לא התערב בכך מלבד חברת כנסת שלי יחימוביץ שניסתה לפתור את הבעיה, אך משום מה הנושא נזנח בשלב מסוים לאחר פרק זמן קצר. לצערנו, מניסיון שצברנו בעבודה עם הרשויות ועם הממשלה עד שלא יקרה משהו חמור כולם יעלימו עין. רק אז סביר להניח שיוציאו הוראות ונהלים כדי למנוע אסונות.

Call Now Button
Open chat
דילוג לתוכן